שלום, סיימון הר כאן
אני מתכנן-בנאי ביום ובלוגאי לעת ערב. את ביתי בהר הנגב אני בונה בלי סוף ואת משרדי הקט בת״א-יפו משדרג ללא הרף, בעוד שעיסוקיי באדריכלות צמומה מפזרים אותי בכל רחבי הארץ.
אני לא חבר שלך בפייסבוק, לא נמצא בווטסאפ, ולא עוקב אחריך באינסטגרם. ובכל זאת, נראה לי שנסתדר די טוב ביחד. במקום כל אחת מהאפליקציות שנטשתי התחלתי בלוג חדש, בתקווה להוסיף לנו עוד טיפת ערך לתמהיל היומיומי.
הבלוגוספירה הזעירה שלי
במקום פייסבוק יש לי את עדר ה״פילים בקנים״, שבמחיצתו אנו שוהים כעת.
את חשבון הווטסאפ המרתי בפעילות ה״חזית לשחרור החזית״ – הארגון הגדול במזרח התיכון שנלחם, ברצינות מפתיעה, למען מרפסות חופשיות בערינו (קרי: נגד נגע סגירת הגזוזטרות).
במקום גלילה אינסופית באינסטגרם, צללתי עמוק ל״סוריה הקטנה״ (בלוג בבנייה), בחקירת סגנון אדריכלי שהשתמר במובלעת התרבותית של הכפרים בוקעתה, מסעדה, עין קיניא ומג׳דל שמס.