יריד המזרח הקרוב (Palestine Near East Exhibition & Fair), לפני שעבר לצפון תל אביב והתקבע בתודעה כ״יריד המזרח״, התחולל בנווה שאנן. חמש פעמים. עם כרזות, קמעות וסמלילים של מיטב המעצבים. אבל נדמה שהדבר נשכח כמעט לגמרי.

רבות פורסם על היריד בבסיסו הצפון תל אביבי, מ-1934 ואילך, אך מעט מאד על גילגולו הנווה שאנני, הדרום תל אביבי. אולי, בין היתר, כי מעט מאד שרידים ברורים נותרו ממנו במרחב הבנוי. ארבעה, ליתר דיוק.
הארבעה
מול הבניין ברחוב השפלה 4, נישאים בגאון ארבעה דקלי וושינגטוניה שהיוו חלק משדרת הכניסה ליריד המזרח. עד שנת 2011, כפי שתועד יפה במכונת הזמן של גוגל, מעל הכניסה לבניין היה תלוי שלט עם ספרת כתובתו לצד צללית דקל במחווה חזותית למורשת הרחוב. השלט כבר הוסר, אך המוזה נותרה במקומה.



יריד המזרח, ובמיוחד הריק שנותר במקומו כשנדד צפונה, משחק תפקיד הרה גורל בתולדות נווה שאנן. אבל קיים אי סדר רב בכרונולוגיה של יריד המזרח, כפי שהיא משתקפת מבליל המידע במאמרים, ספרים ואתרים שונים ברשת.
אז נעשה רגע סדר.
ציר הזמן – מתערוכת ״תוצרת הארץ״ ל״יריד המזרח״
על תחילת דרכו של היריד אפשר ללמוד, בין השאר, בכתבה מ-1932 בעיתון הארץ, שסקרה את השתלשלות התערוכות שמגמתם ״היתה לפרסם את התוצרת של הישוב היהודי בארץ ולנהל תעמולה לטובתה״. בשנה זו מופיע לראשונה סמל הגמל המעופף של האדריכל-מעצב אריה אלחנני, שעליו עוד נרחיב בהמשך.
תאריך | אירוע | מקום |
1923 | תערוכה צנועה של ׳תוצרת הארץ׳ | בחדרי הקלוּב הציוני שד׳ רוטשילד 2 |
1924 | תערוכת המשך של ׳תוצרת הארץ׳ | בי״ס עירוני לבנים רח׳ אחד העם 37 |
סתיו 1925 | ׳התערוכה הראשונה של ארץ ישראל והמזרח הקרוב׳ | נווה שאנן |
אביב 1926 | ׳היריד השני של המזרח הקרוב׳ | נווה שאנן |
סתיו 1926 | ׳היריד השלישי של המזרח הקרוב׳ | נווה שאנן |
אביב 1929 | ׳היריד הרביעי של המזרח הקרוב׳, כחלק מחגיגות העשרים לייסוד תל אביב | נווה שאנן |
אביב 1932 | היריד החמישי, בשם המקוצר ׳יריד המזרח׳ / ׳Levant Fair' | נווה שאנן |

[…] דקל וושינגטוניה #5, שריד מירכתי ׳אולם התערוכה׳, עומד אילם מול משרדי בנק הפועלים. חבר של הארבעה מרחוב השפלה […]