אזל המזל: יהלומים ונווה שאנן

עסק ביש. שנות ה-1940. בעליה של מלטשת יהלומים תל אביבית קורא מכתב: ״אחיך ואחיותיך נאבקים על נפשם וזועקים חמס […] אתה יושב בארץ ישראל וצובר הון וכסף וחי לך עם משפחתך חיי לוקסוס. הסכום שקבענו לך הוא סכום פעוט מאוד […] אם תסרב למלא את ההוראות ולא תשלח את הכסף, ניאלץ להשתמש נגדך ונגד משפחתך בכל האמצעים הנמצאים בידינו כדי לגבות את הסכום בתוספת קנס הגון. אנו מקווים שלא תשיב את פנינו ריקם". חצופים, האצ״ל האלה.

כשלא היו עסוקים בסכסוכים ביניהם, כותב ד״ר משה מרקס בספר ׳כורח בל יגונה׳, אנשי האצ״ל והלח״י נהגו לממן את פעילותם המחתרתית בשוד וסחיטה. על חולשתם בפריצת כספות הם כיפרו בתעוזה. אל הבנקים היו מגיעים ל׳משוך כסף׳ באקדחים שלופים ויהלומים הם אהבו במיוחד.

אם תעקבו אחרי כותרות העיתונים הישנים שעוסקות ב׳שוד׳ ו׳יהלומים׳ תצטייר לכם תמונה של ציר תנועה. מאזור אלנבי פינת מונטיפיורי, שם סחרו היהלומנים בבתי הקפה, בקרנות הרחוב ובמבואות הבנקים, דרך אזור תחנת הרכבת התל-אביבית (צמת בגין-הרכבת של ימינו), ועד לנווה שאנן – אל הבניינים שבהם עמלו הלוטשות והלוטשים.

יהלומים ויהודים תמיד הלכו ביחד. אנוסי ספרד נדדו איתם לבלגיה והולנד. פליטי אירופה העפילו איתם לארץ ישראל. במהלך נדודיה, השתרשה בקהילת היהלומים מסורת חזקה של אמון בין אלו שבתוכה וסודיות כלפי אלו שמחוץ לה. על עקיבא אריה וייס, מייסד ׳אחוזת בית׳, בוודאי שמעתם. אך האם ידעתם שבביתו, שעוד עומד משומר לתפארת ברחוב הרצל פינת אחד העם, הוא ייסד ב-1937 גם את ה-'Palestine Diamond Club'? חלק מחבריו למועדון נהגו לרכב אליו באופניים, במכנסי חאקי קצרים וסנדלים, גאים בהיותם כ׳אחד העם׳.

בתיקי הבניין של נווה שאנן, נדמה שאיפה שלא תזרקו יהלום, תפגעו במקום עם סיפור שקשור למלטשה או להון שנצבר בכיסי בעליה, פועליה, שודדיה או שכניה. חנוך לוין למשל. במקום שעמד בית הספר היסודי שלו, ברחוב נווה שאנן: מלטשות. ׳קשטופ׳, מחזהו השני: במימון דוד ארנפלד היהלומן.

ביקור במלטשת יהלומי נוי, תל אביב, 1959
משלחת מסיירה ליאון מבקרת ביהלומי נוי, 1959

רוב סוחרי היהלומים הפעילו מלטשות ובנווה שאנן צמח ריכוז גדול שלהן. החל מזו של האחים פיקל בסוף שנות ה-1930, ברחוב הגר״א, ועד למלטשה של ׳אף אף פרקש׳, שאותות אחרונים לפעילותה אפשר למצא עד שנת 2010 בערך, ברחוב לבנדה. איך קרה ששמונים שנות פעילות ענפה, בעשרות מלטשות ועם אלפי פועלים, חלפו להן כך בשכונה בלי זכר?

סוד, ושבר. אבל עליכם אני סומך. אכניס אתכם לעניינים ברשומות הבאות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s