אמנון פישר שר על רגעים של אושר ששייכים לכולם. ברקע, מדרחוב נווה שאנן ודמויותיו בסביבות שנת 2015. זהו שיר הנושא ל״לא רחוב ולא נעליים״ – סרטו הדוקומנטרי של דוד פישר. מנקודות המבט השלובות של האחים פישר נולד כאן, בסרטון מטה, תוצר תיעודי נדיר לשכונה: רגעים קלילים של התעלות רוח, חדווה, ויופי ששרויים במעטה המטעה של הזנחה עירונית כבדה.
המדרחוב מתחדש עכשיו. בראשו, מעבר לרחוב סלומון, נפער פיר השילוח למכונות הענק שיחפרו את מנהרת הקו הירוק. הספסרות העיקשת שפושה בבנייניו, על גרורותיה, נדמית חזקה מתמיד. מסתתרת בין חזיתותיו אדריכלות מעוררת השראה: מבתים חד-קומתיים מגונדרים משנות ה-1920, דרך בתי דירות מימי הבאוהאוס העליזים, ועד למרכזי מלאכה ומסחר אמביציוזים שהוקמו באופוריה של סוף שנות ה-1960. סוג של מוזיאון חי, ומתפורר.
״לשאוף גבוה – להישאר נמוך״ שר אמנון, במה שנשמע כמו המנון השכונה. רק לרגעים.
בהשארת ״האושר״, מקבץ מבטים על הנעשה והנשכח במדרחוב:
פילים בקנים 